החלטה בתיק בש"א 3629/07

1.       לאחר שב"כ המבקשים צמצם את הבקשה, לפחות לעת הזו, עומדת על הפרק עתירת המבקשים למחוק כתב הגנתה של המשיבה (היא הנתבעת מס' 3 בתיק העיקרי), באשר, לפי הנטען, משיבה זו לא קיימה צו בית המשפט בדבר גילוי מסמכים. לחילופין מבוקש, לחייב את המשיבה ליתן גילוי מסמכים, כללי וספציפי, בתצהיר, וכן לחייב את המשיבה ליתן תשובות לשאלון באמצעות ראש המועצה מר אילן שדה, ולהשלים התשובות שניתנו באופן חלקי.

2.       מחיקת כתב ההגנה אינה הסעד המתאים בעניין שלפני, שכן אין לומר כי המשיבה התעלמה כליל מצווי בית המשפט, ויש איפוא מקום לאפשר לה לתקן את הדרוש תיקון.

3.       לעניין גילוי המסמכים הכללי:

          צו גילוי המסמכים ניתן בתאריך 22.1.2007, ובו הורתי לצדדים לגלות המסמכים בתצהיר ערוך לפי טופס 11 לתוספת לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, אלא אם ב"כ הצדדים יסכימו כי גילוי המסמכים יעשה בהתכתבות.

          ההוראת לגלות המסמכים בתצהיר, ערוך לפי טופס 11 לתוספת לתקנות, נועדה להבטיח שגילוי המסמכים יעשה לפי הדרוש בתקנות. ברם, במכתבו לב"כ המבקשים כתב ב"כ המשיבה, כי הוא מצרף המסמכים הרלבנטיים לתצהיר התשובות לשאלון, וביקש לראות בכך גילוי מסמכים מטעם המשיבה.

          כיוון שהדרך שננקטה על ידי ב"כ המשיבה אינה מקובלת על ב"כ המבקשים, כי אז על ב"כ המשיבה לקיים את הצו, ככתבו וכלשונו, ולגלות המסמכים בתצהיר, וזאת על פי טופס 11 לתוספת לתקנות סדר הדין האזרחי.

4.       לעניין גילוי מסמכים ספציפיים:

          למעשה, וכעולה מבקשת המבקשים, אין מדובר בגילוי מסמכים ספציפיים אלא בגילוי קבוצות של מסמכים, המתייחסים לנושאים שהוגדרו בדרישת ב"כ המבקשים לגילוי מסמכים.

          על כן, אין מקום לתת צו לגילוי מסמכים ספציפיים, אך מקובל עלי, שבמסגרת גילוי המסמכים הכללי, שעל המשיבה לבצע על פי האמור לעיל, על המשיבה לגלות למבקשים המסמכים הבאים:

(א)     כל התכתובות הקשורות למבקשים, שהמשיבה ניהלה עם המבקשים עצמם, עם הנתבעים האחרים בתיק זה ועם משטרת ישראל;

(ב)      כל התכתובות הקשורות למבקשים, שניהל מי שייצג את המשיבה בזמנים הרלוונטיים לתביעה, עם הרשויות השונות בעניינם של המבקשים.

(ג)      כל הנהלים או ההנחיות הקשורות לאכלוס סייענים בישוב אום אל קוטוף.

5.       לעניין תשובות לשאלון:

          לכאורה, אין בידי המבקשים זכות להכתיב למשיבה מי יתן תצהיר התשובות בשמה, אך יש מקרים, בהם בית המשפט יעשה שימוש בתקנה 108 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, ויורה לאדם פלוני להשיב על שאלות בשם התאגיד.

          כאשר מדובר בתצהיר תשובות מטעם תאגיד, על נותן התשובות לחקור בעניינו של התאגיד  ולתת תשובות מלאות, גם אם אלה אינן מצויות בידיעתו האישית. לעניין זה נקבע בבר"ע 36/74 מפעלי פלדה ישראליים בע"מ נ' ליזמי, פ"ד כ"ח(2) 245, בעמ' 248 - 249 (1974), מפי כב' מ"מ הנשיא (כתוארו אז) י' זוסמן:

"ואולם כאשר מצהיר המזכיר בשמה של חברה, הוא עושה עצמו פה לחברה, ועליו לגלות לבעל דין החוקר לא רק מה שידוע לו בתור מזכיר, אלא כל מה שנודע לחברתו מפקידיה וסוכניה. אכן, בעל דין שנשאל אינו חייב לערוך חקירה ודרישה כדי לספק לשואל מידע ממקורות אחרים. הוא חייב רק לגלות מה שידוע לו. מכאן שמקום שתאגיד נדרש להשיב על שאלון, המשיב מטעמו חייב לגלות כל דבר הבא לידיעת עובדי התאגיד, במהלך עבודתם. ולצורך כך עליו לחקור ולוודא גם מה ידוע לאלה - אך לא לאחרים כדי שיוכל להשיב תשובה שלמה. וכדי למנוע התחמקות, דין הוא שהמצהיר מטעמו של תאגיד יאשר בתצהירו. כי ערך בירורים בקרב עובדי התאגיד הנוגעים לענין נושא התובענה, ותשובתו לא רק כוללת ידיעתו הוא, אלא משקפת גם מה שנודע לו עקב הבירורים שערך."

(ההדגשה לא במקור - י"כ)

6.       התשובות לשאלון ניתנו על ידי מר משה אוזון, העובד ככל הנראה אצל המשיבה, ולאחר שעברתי על השאלות שב"כ המבקשים הצביע עליהן כשאלות שלא ניתנה להן תשובות מספקת, הנני סבור כי יש בסיס לטענתו ביחס לחלק מהשאלות שנשאלו, וכן יש מקום להורות, כי על חלק מהשאלות ישיב ראש המועצה בכבודו ובעצמו, כמפורט להלן:

(א)     השאלות שעל המשיבה לתת להן תשובות טובות ומדוייקות יותר הן השאלות הבאות:  12.1; 14.5; 14.6; 15.1; 17.1; 17.3; 31 ו- 32.